"אלה היו דבריו האחרונים של יוסף טרומפלדור, בראותו את צער חבריו בפני הקרבן הגדול הזה:
"אין דבר – טוב למות בעד ארצנו".
כל מי שהכיר אותו יוכל לשער את בת-הצחוק השקטה,
שריחפה על שפתיו באמרו את הדברים האלה.
הוא לא היה נתון למילים גבוהות;
הרצינות היסודית, העמוקה, שהייתה בנפשו,
הורגלה להתבטא במעשים, לא בנוסחאות;
וכשהיה מוכרח לפעמים לגלותה באמרי-פיו,
היה כמתבייש, וכיסה על דבריו בצעיף של בת-צחוק
ובמילת-הקדמה של צנועים: "אין דבר"".
