סופ"ש נהדר לכולם ואל תשכחו לעשות ולדבר רק טוב למען הזולת

מצורף בזאת תוכן נוסף בנושא

האם יצא לכם לשוחח על כך עם חברי הקהילה?

במידה ויש לכם זמן מוזמנים להקרין בפניהם את הסרט הזה ולקיים לאחריו דיון.

למה לא להקל על החיים,יותר חשוב חיים איכותיים,מאשר חיים ארוכים מלאי סבל.

ולגבי הסרטון המקסים והמלבב,הייתי רוצה לחזור לגיל הזה. אני גם מתגעגעת לכך שבנותיי היו תינוקות ולא היה צורך לדאוג להן כמו עכשיו,הכל היה כלכך נאיבי,כלכך עוטף,ועכשיו צריך לשחרר.

ברור שלא מדובר באותה אישיות כפי שהייתה – אבל האם אנחנו באמת יודעים מה מתחולל בראשו של אדם בחיים הרגילים שלנו? האם כשמישהו מחייך אלינו אנחנו באמת יודעים שהוא מרגיש טוב או להיפך?

מעניין מאוד הסרטון,הייתי מאוד רוצה לנסות לערוך דיון כזה אצלי במחלקה לתשושי נפש. הנושא מאוד מעניין,אני בטוחה שזה יעניין את הדיירים האקטיביים שלי,רק חבל שאיני דוברת רוסית,מכיוון שיש לי המון דוברי רוסית,אז תאחלו לי בהצלחה,קבלתי כאן השראה במיוחד על רקע המצב שלנו כיום. תקווה לימים טובים,ועם ישראל חי ומאוחד!!!

רציתי להוסיף שבימים מטורפים אלו,מגיעים אלינו המון מתנדבים מהמרכז לבית,כלכך מקסימים ובניהם הבן של תמרה מקסים כמו אמו שמו נריה,שיהיה בריא וגם השאר,פשוט הוא סיפר לצוות התעסוקה שאמו זו תמרה מהפרוייקט של קהילה צומחת והוא מאוד התעניין איך הפרויקט הזה הולך אצלנו בבית אבות הלפרין באשקלון ובנוסף הוא שחקן שחמט מצויין,הוא שיחק מול אחד הדיירים שהוא במקרה תותח בשחמט והביס אותו. כל הכבוד תמרה שיש לך בן כזה מקסים וגם המתנדבים האחרים,אתם פשוט גדולים! זה עוזר לנו המון.וכמו כן יש לנו קיטנה לילדי העובדים שאין באפשרותם להשאיר אותם בבית,אז יש לפעוטות תעסוקה אצלנו וגם להוריהם יש שקט ופחות דאגה והגנה .

,אני עובדת בבית אבות הלפרין באשקלון,פעילות היומיומית לא השתבשה כלל,רק שבבוקר כשאני מרכזת את כל הדיירים לפעילות (תשושי נפש),אני קצת מדברת על מה שקורה,ויש תגובות,אחדות בין הדיירים אינה קיימת,אלא רק בהתערבותי,האחדות היא בתגובות ובמחשבות שלהם,ואני מרגישה,שזה עוזר להם והופך אותם לאנשים מכובדים,בכך שאני שואלת את דעתם ונותנת להם במה,לומר את אשר הם מרגישים שזה משהו רציני ולא משהו ללעג. לאחר מכן מתחילה את הפעילות הרגילה שלי.

הבעיה היחידה שמציקה לי,שהם שוכחים מהר,גם אם דיברנו על כך הרבה ודשנו בנושא מסוים המון,לעיתים אני מרגישה שכל מה שדיברתי עד כה היה לחינם,ואז שוב פעם אני צריכה לחזור על זה, ואין לי בעיה כלל לחזור על דבריי,רק חבל שהדיירים שוכחים,כי באותו הרגע של הדיון,יש להם כלכך הרבה מה לומר,והרבה תובנות,שאני נהנית מהקהילה.

אני מניחה שהקהילה עוזרת בתקופה זו,הם מקבלים מידע ממני,יותר טוב מהטלויזיה,ומבינים מה קורה,כי גם להם יש מה לומר,וזה לא שהם מקבלים מידע קולי וויזואלי בלבד,אנו מפתחים דיון, יש שאלות ותשובות פנים אל פנים. משהו רציני. וכולם באותה הדעה וכמובן מתפללים שהכל ייגמר לשלום ולתמיד.

אנו דיירי הדרום מחזקים אתכם,וכמו כל עם ישראל הדאגה היא לחיילינו וילדינו,לולא כיפת הברזל,התגובה הזו לא היתה מגיעה כלל. למרות שהיום זה לא המפגש הקבוע של הקהילה,לפני תחילת הפעילות הדיירים מרוכזים במעגל,סיפרתי להם שיש הפסקת אש הומיניטרית מצד ישראל וומה זה בעצם אומר על המדינה שלנו ולה זה חשוב ההפסקה הקצרה הזו,והתגובות לא איחרו להגיע,חלק מן הדיירים אמר "כל הכבוד למדינת ישראל,שהיא כזו רחמנית,חבל שהם (הטרוריסטיםי) לא כאלה" וגם אמירות "אנחנו נהיה בסדר,אבל אנו דואגים לילדים ולחיילים שלנו,לא אכפת לנו מהרקטות,העיקר שהצבא  יראה להם פעם אחת וזהו" ואז סיפרתי להם שצהל פוצץ להם מינהרה שנועדה לחדירת מחבלים והם מיד התרעמו "אנחנו נותנים להם הפסקה והם ככה מתנהגים איתנו,אסור לנו לוותר להם"

אמרתי להם שדבריהם נכונים,אך יש מישהו מלמעלה שמנהל את הכל ואיחלנו יחדיו שחיילינו יחזרו בשלום הביתה,אמן! ולאחר מכן עברתי לפעילות שאמורה להיות היום,מוסיקה יפה ברקע והפוגה ממה שקורה לנו.

שלמה, יש לנו אותם דיירים ,רק חיים בקצוות שונים   האזעקות החלו!!!

נדמה לי שלא צריך להסתפק בפגישה אחת ואפשר לעסוק בזה עוד בימים הקרובים .

למשל – אפשר לקיים פגישה ספציפית שבה יוזמנו אלו שדברו על המלחמות הקודמות לשתף ולספר סיפורים מאז ולעודד את האחרים לשאול שאלות ולהגיב אליהם