מרטין סליגמן, פסיכולוג הנחשב כאחד האבות של התנועה הפסיכולוגית הקרויה "פסיכולוגיה חיובית", פותח את סיפרו הידוע "אושר אמיתי" בציטוט של שני קטעים אוטוביוגרפיים קצרים של נזירות אשר נכתבו בתחילת המאה הקודמת:
ססיליה
"אלוהים התחיל את חיי בצורה טובה, ונטה לי חסד בצורת ערכים עמוקים שאי אפשר לאמוד את שיעורם… השנה האחרונה, שבה ביליתי כמועמדת ולמדתי בנוטרה-דם, הייתה שנה מאושרת מאוד בחיי. כעת אני מביטה קדימה בשמחה ובציפייה לקבלת גלימת הנזירות הקדושה של גבירתנו, ולחיים של איחוד עם האהבה האלוהית".
מרגריט
"נולדתי ב-26 בספטמבר 1909, הבכורה בין שבעה ילדים, חמש בנות ושני בנים… את שנת המועמדות שלי ביליתי במנזר, ולימדתי כימיה ולטינית למתקדמים במוסד נוטרה-דאם. בעזרת חסדו של האל אני מתכוונת לפעול כמיטב יכולתי לטובת המסדר שלנו, כדי להפיץ את הדת וכדי להגיע לסיפוק עצמי".
הציטוט מתוך כתבי יד ישנים שנכתבו על ידי הנזירות ונמצאו בארכיון המנזר נוטרה-דאם, הוא הבסיס למחקר מן המפורסמים בתחום האושר ואריכות הימים. כתבי היד שכתבו הנזירות כנערות ושנשמרו במשך שנים בארכיוני המנזר, נמסרו להערכה. החוקרים העניקו ניקוד לביטויים לשוניים של רגשות גיל ואושר כפי שנכתבו על ידי הנזירות, לדוגמה, המילים "אהבה" "שמחה". הסיבה לבחירה בנזירות הייתה העובדה שהן קבוצה הומוגנית לכאורה: כולן נשים, וכולן מנהלות אורח חיים דומה. לכולן היסטוריה דומה בתחום הנישואין, הן משתייכות לאותו מעמד כלכלי וחברתי, ניזונות באותה תזונה ונעזרות באותם שירותי בריאות וכו'. עובדות אלו מסייעות להעריך את השפעת הרגשות החיוביים על חייהן של הנזירות. נמצא כי היו הבדלים גדולים בין הנזירות. הקטע הראשון נכתב על ידי הנזירה ססיליה שעליה נמסר כי היא "בת 98 ולא הייתה חולה אפילו יום אחד בחייה, ולעומתה מרגריט לקתה בשבץ בגיל 59 והלכה לעולמה זמן קצר לאחר מכן". חדי העין מבין הקוראים שמו לב כי בקטע של ססיליה הודגשו הביטויים החיובים, "טובה", "מאושרת" "בשמחה" ו"האהבה". לעומת זאת בקטע של מרגריט לא נמצא ביטויים של רגש חיובי.
החוקרים לא ידעו את תוחלת החיים של הנזירות שאת כתבי היד שלהן הם העריכו וניקדו על פי הרגשות החיוביים. בחלוקת התוצאות שהשיגו הנזירות ל-4 קבוצות על פי גובה הניקוד, נמצא שבקרב הנזירות שביטאו את כמות הרגשות החיוביים ביותר היו תשעים אחוזים עדיין בחיים בגיל 85 לעומת 34 אחוזים מכלל הנזירות שהיו ברבע הנמוך של אלו שהביעו שמחה ואושר בכמות הקטנה ביותר.
תוצאות המחקר הצביעו על כך כי כמות התחושות והביטויים החיוביים כפי שבאו לידי ביטוי בחיבורים שכתבו הנזירות בגיל צעיר היו בהתאמה לבריאות ולאורך חייהן עשרות שנים מאוחר יותר. נזירות שביטאו אושר ושמחה זכו לתוחלת חיים ארוכה יותר!
מיהו מרטין סליגמן שציטטנו מספרו ומהי ה"פסיכולוגיה החיובית"?
מרטין סליגמן הוא ד"ר לפסיכולוגיה ונחשב כאישיות הבולטת בתחום "הפסיכולוגיה החיובית" כיום. התחום המרכזי שבו עוסקת הפסיכולוגיה החיובית הוא חקר האושר. נוהגים לציין את שנת 1998, השנה שבה התמנה סליגמן ליו"ר החברה הפסיכולוגית בארה"ב, כשנה שבה נוסדה ה"פסיכולוגיה החיובית", היות וסליגמן שם לו למטרה לעסוק בעיקר בנושא האושר בעת כהונתו. לדעת סליגמן, רגשות חיוביים שמקורם בהפעלת חוזקות ומידות אישיות טובות הן מפתחות מרכזיים להשגת אושר. בניגוד לרוב ענפי הפסיכולוגיה האחרים שמתמקדים בזיהוי פתולוגיות נפשיות ובטיפול בהן, הפסיכולוגיה החיובית רוצה לאתר חוזקות ותכונות חיוביות של האדם ודפוסי התנהגות שהשימוש בהם מטפח חוסן נפשי וצמיחה בכיוון "חיובי" לאושר. ניתן לראות גישה זו כהקבלה לרפואה מונעת בתחום הנפשי. הפסיכולוגיה החיובית רואה את האדם כסתגלן ובעל חוזק נפשי שמאפשר לו להתפתח ולהתמודד עם משברים. נראה כי אין גיל מתאים יותר ליישום גישה זו של התמודדות ויכולת הסתגלות מאשר גיל הזקנה.
האדם הזקן עלול להיחשף לשורה ארוכה של "אובדנים" הכרוכים בדרך כלל עם העלייה בגיל:
אובדן עבודה, אובדן ביכולת ההכנסה והביטחון הכלכלי, אובדן מעמד חברתי, אובדן מעמד במשפחה, אובדן יכולת חושית (ירידה ביכולת השמיעה, ירידה בכושר הראייה)
אובדן יכולות קוגניטיביות (זיכרון), אובדן בריאות, אובדן יכולת ניידות, אובדן יכולת להשתמש בשירותים חברתיים (נסיעה באוטובוס, למשל), אובדן קשרים חברתיים ,אובדן חברים אובדן בן/בת זוג (רשימה חלקית…).
לכאורה אין סיבה לאושר… אולם, מחקרים מצביעים על כך שגם בגיל מבוגר יש בהחלט דיווחים על שביעות רצון מהחיים אצל זקנים, לעתים אפילו יותר מאשר אצל אנשים צעירים יותר.
חקירת האושר היא תחום נפוץ למחקר לא רק בתחום הפסיכולוגי. מחקרים רבים נערכים על ידי סוציולוגים וכלכלנים בניסיון למצוא למשל, אם יש קשר בין אושר לעושר, או מהו דירוג האושר במדינות השונות וכמובן, גם בגילאים השונים. לשם בדיקה משתמשים מרבית החוקרים בשאלון די פשוט שמורכב בד"כ ממספר מועט של שאלות (בד"כ בין חמש לעשר שאלות). הנבדקים נדרשים לחוות את דעתם באיזו מידה הם מסכימים (או לא מסכימים) עם משפטי החיווי שמוצגים בפניהם. שאלון ותיק בתחום זה פותח ע"י פסיכולוג בשם אד דיינר, והוא גם תורגם לעברית (ראה מסגרת). שאלון "שביעות רצון מהחיים" או שאלון "אושר" תוקף בעבר, ויתרונו בכך שאינו גוזל זמן רב מהנשאלים (רוב הנשאלים עונים על חמשת הפריטים תוך דקה).
עקומת האושר בגילאים השונים מתוארת לאחרונה בצורת האות האנגלית U. בגיל הצעיר היא גבוהה, השפל מגיע לשיאו בסביבות גיל 40 אולם משם קיימת שוב עלייה, והזקנים מדווחים על רמת אושר דומה לזאת של גילאים צעירים. העיתון אקונומיסט מדווח על עבודה של אנדרו אוסוואלד, כלכלן שסובר שאין מדובר באירוע נקודתי חד-פעמי. לדעתו, ההשפעה של הגיל על רמות האושר מנקודת התחתית של עקומת ה-U ועד לעלייה בגיל היא כמחצית ההשפעה שיש לנתון כלכלי אחר – היעדר תעסוקה.
לאנדרו אוסוואלד יחד עם חוקרים אחרים התברר שממצאי עקומת ה-U מופיעים גם במדינות עם רקע תרבותי דתי ולאומי שונה. במחקר ב-72 מדינות שונות נמצא כי הדבר המבדיל בין המדינות הוא הגיל שבו רמת האושר מגיעה לשפל: כך לדוגמה באוקראינה השפל הוא בגיל 62 לעומת גיל 35 בשווייץ. ברוב המדינות הרמות הנמוכות של דיווח על אושר הוא בשנות הארבעים, תחילת שנות החמישים. הממוצע העולמי ה עומד על גיל 46 שנה, ומשם כאמור שוב נוסקת רמת האושר.
מדוע רמת הדיווחים על-אודות אושר היא בצורת U?
בניסיון להסביר את הסיבות לכך אפשר לדון בנסיבות חיצוניות: העובדה שתוחלת החיים עלתה, הילדים התבגרו ועזבו את הבית וכן העובדה שאנשים מבוגרים יותר נוטים להיות יותר מבוססים מבחינה כלכלית ומשוחררים יותר ממחויבויות. יש, כמובן, גם נסיבות פנימיות לעלייה ברמת האושר: מן הסתם ניסיון החיים והעובדה שהדברים שגורמים לנו סיפוק ואושר בגיל המבוגר שונים מאלו שבגיל צעיר יותר.
בהיבט אחר ניתן לומר כי לאנשים מבוגרים יותר יכולת להתמודד טוב יותר עם משברים משום שהם שולטים טוב יותר ברגשותיהם ובהתנהגותם, נוטים לקבל יותר טוב מצעירים את הסתירות הקיימות לעתים בחיי היום-יום ומועדים פחות לכעס. העיתון אקונומיסט מצטט עבודה שבה הושמעו לנבדקים הקלטות של אנשים שביטאו זלזול כלפיהם. הצעירים והמבוגרים הגיבו בצורה שונה באשר למידת הכעס שעוררה בהם ההאזנה. המבוגרים חשו פחות כעס ונטו להימנע משיפוט לעומת הצעירים.
האם אנו יכולים לקדם ולשפר את מידת האושר שלנו?
קיימים גורמים שונים ורבים המשפיעים על אושרנו. חוקרי האושר מעריכים כי האושר אינו מחולק באופן שווה אצל כל בני האדם: כמו בהרבה תכונות והתנהגויות אנושיות חלק נכבד מאושרנו מוכתב מנתונים ביולוגיים-תורשתיים. חוקרי האושר מעריכים כי המרכיב המולד תורם כמחצית מאושרנו. כ-10% מרמת האושר נקבעת על פי נסיבות החיים, כמו: בריאות, נישואין (אנשים נשואים מאושרים יותר מלא נשואים, בעלי ילדים יותר מזוגות ללא ילדים), מצב כלכלי (אבטלה גורמת לירידה משמעותית ברמת האושר). נותרנו עם כ-40% של רכיבים המשפיעים על אושרנו ושלטענת ה"פסיכולוגיה החיובית" ניתן לשנותם ולהעצים את כוחם (לובומירסקי, 2008).
כיצד אנו יכולים לקדם ולשפר את מידת האושר שלנו?
הפסיכולוגיה החיובית מקדישה חלק ניכר ממאמציה המחקריים בשאלה אילו התערבויות וגישות טיפוליות מעלות את רמת האושר. ההחלטה להיות אדם מאושר יותר כרוכה במאמץ ובמחויבות, אולם יש מספר טכניקות שהוכחו כיעילות, והמשתמשים בהן מדווחים על העצמה בתחושת האושר והסיפוק העצמי.
תריסר אסטרטגיות לטיפוח ולקידום האושר
בספר שנכתב על ידי לובומירסקי, חוקרת מובילה בתחום, רוכזו תריסר אסטרטגיות שנמצאו כיעילות לטיפוח ולקידום האושר. להלן חלק מההמלצות:
הכרת תודה – ביטויים של הכרת תודה, אם במחשבה ואם בכתיבה, על דברים שיש לאדם רצון להוקיר כלפי אדם מסוים או על אירועים שקורים בחיים.
טיפוח יחסים – להשקיע בקשר שרוצים לחזק.
לתרום – להתנדב ולעזור למען מישהו או מטרה מסוימת.
תרגול של אמונה דתית או רוחנית.
טיפוח הגוף – באמצעות ספורט, מדיטציה וכדומה.
אלו כאמור חלק מסוגי התרגולים שניתן באמצעותם לשפר את תחושת שביעות הרצון העצמית. חשוב לציין שכמו בדרך למימוש מטרות אחרות, על המשתמש להיות עקבי ונחוש בביצוע הטכניקות השונות. מכאן הצורך לבחור באותן שיטות ואסטרטגיות אשר "מדברות" למתרגל, ולכן ניתן יהיה לבצען זמן ממושך וביעילות.
בריאות ואושר לכל!
References
1. סליגמן מ'. אושר אמיתי. הוצאת מודן, 2005
2. Sonja L. The how of happiness: A scientific approach to getting the life you want. New York Penguin Press 2008
