הסרטון המצורף מראה מקום עבודה שאולי לרובנו יראה לא ממש אטרקטיבי… אבל אפשר ללמוד ממנו הרבה מאד.
איך ליצור מקום עבודה שכיף לבוא אליו?
התפיסה שהם אימצו, כפי שעולה מהסרטון, יש לה כמה עקרונות :
האחד – 'לשחק'. 'אחת מהסיבות להצלחה שלנו', מתאר הבעלים, 'באה מתוך כך שאיננו רק באים לעבודה, אנחנו למעשה באים לשחק. ג'וב יכול להיות משעמם אם תעשה אותו למשעמם, אבל אם אתה הופך אותו למשעשע… וכל העובדים חושבים כך… זה מאפשר להשתולל ולהשתעשע עם הלקוחות.
יום אחד, כמעשה קונדס, החליטו עובדי החנות לחזור בקול על דברי אחד מהם. כשהוא צעק את ההזמנה: 'חמישה סרטנים מעופפים אליך' כולם חזרו על הצעקה כמו הד. זה מצא חן בעיניהם, וזה הפך להיות סימן ההיכר של החנות – צעקות חוזרות ונשנות של ההזמנה שמלוות בזריקת הדגים ממדפי הדגים אל המוכר שעוטף אותם מעבר לדלפק. כך התחילה מסורת 'הדגים המעופפים' שמזוהה עם החנות. עובדי משרדים מהסביבה הגיעו בהפסקות הקפה לחנות רק כדי לראות את ההצגה, ותיירים הצטרפו בהמוניהם.
'יש עשרות דרכים להשתעשע.' עונה מנהל החנות לַטוענים שלא בכל מקום עבודה ניתן לזרוק מוצרים. 'זה לא על לזרוק דגים. כל שצריך זה למצוא משהו משעשע שמתאים למקום העבודה שלכם, ובתנאי כמובן, שתביאו את האנרגיה והמחויבות להנאה.'
העקרון הנוסף – 'להיות עם הלקוחות – לעשות להם את היום'. הם הגיעו למסקנה שהם אינם מתעסקים בדגים, הם מתעסקים בשירות ובאנשים. 'כשלקוח חוזר ומספר שנהנה מהדג שקנה' מספר אחד מהעובדים, 'אני קולט שאני מוסיף לאושרו… שאני משרת אותו… וזה גורם לי לעשות זאת שוב. לעתים לקוחות מגיעים מרירים, ולנו מספיק שהם יוצאים בחיוך, שעשינו להם את היום… גם אם אינם קונים.'
והאחרון ואולי החשוב מכולם – 'בחר בגישה והתייחסות חיובית'. 'אנחנו בוחרים במודע בגישה חיובית כל יום כשאנחנו יוצאים מהמיטה בבקר.' אומרים העובדים. 'באנו להתפרנס, אבל אם כבר באנו אז למה שלא נהנה? מדוע לסבול? זו ממש בחירה שאנחנו עושים.' 'איני מתלהב לקום בשעה שש בבקר, אבל אני קם,' אומר עובד אחר 'ואז אני צריך לבחור אם להיות טרוד כל היום או להיות שמח… ואני בוחר להיות שמח… זו פשוט בחירה… פשוט בחירה…'
