אורלי, שכנתנו החביבה, אינה חזקה בקבלת החלטות. היא מודעת לכך ואפילו מלינה על עצמה בהקשר הזה. פעמים חשבתי שאולי זו דרכה לזכות בתשומת לב… לך תדע. לוּ היו אלה החלטות הרות גורל, ניחא, אבל מירב ההחלטות בהן היא מתלבטת הן ההחלטות היום- יומיות, איזה בגד ללבוש היום או איזה קומקום חשמלי לרכוש, שמשמעותן, לכל הדעות, אינה גדולה.

"זה נשמע קצת מוּכּר מאחרים שלידינו," משתף אותי בעלה יום אחד. "אצל מישהו זר זה אולי מעלה חיוך, אבל כשזה אצלך, במגרש הביתי, אתה כמעט ומורט את שערך בחוסר אונים מול ההססנות, והזמן שזה גוזל. והרי זה לא נגמר רק עם קבלת ההחלטה, כי מיד לאחר מכן מגיע שלב ה'אולי הייתי צריכה בכל זאת להחליט אחרת…' "

"והנה מפגש אקראי בלתי מוסבר" ממשיך בעלה ומספר, "גרם לה לשנות דרכיה. יצאנו לחופשה לאזור אמלפי הציורי שבדרום איטליה. עד שבחרנו את היעד, את בתי המלון ואת סוג הרכב שנשכור… כמעט ונסוגותי מרעיון החופשה כמה פעמים תוך כדי התכנון. כשכבר כפיתי עליה החלטות ויצאנו לשם… התחילה הסאגה היומית של … מה ללבוש? אולי מזג האוויר ישתנה באמצע? ואיזו מסעדה לעצור לצהריים?

בדרכנו, שהינו כמה לילות בבית מלון משפחתי באחת העיירות הקטנות המשקיפות על הים. פָאבְּיוֹ בעל המלון, אלמן בשנות השבעים שלו שעדיין ניכרים בו שרידי יופיו האיטלקי, ישב אתנו בכמה הזדמנויות ולא יכול היה שלא לשים לב להיסוסיה המציקים של אורלי. ביוֹמנוּ האחרון במלון, על כמה כוסיות של לימונצֶ'לו על המרפסת, הוא בקש את רשותה לעוץ לה עצה.

'אבי עליו השלום,' הוא פתח ואמר לה 'היה נוהג לומר לי לא פעם אחת: 'פָאבְּיוֹ, השקע זמן מחשבה והתלבטות רק בדברים שמחיר השגיאה בגינם עלול להיות מהותי. בכל השאר אל תתעכב. החלט מהר וזוז הלאה. מירב האנשים פועלים הפוך – משקיעים שעות באיזה בגד לצאת או לאיזה מסעדה ללכת ובדקות ספורות הם מחליטים למי להינשא והאם להביא ילדים לעולם. נהג הפוך, בני. חייך יהיו קלים.'

אז… לָה מִיָה בֵּלָה אורלי, מכיוון שאני מאמין שכיתת הלימוד הטובה ביותר היא למרגלותיו של אדם זקן, אז הקשיבי לדִברי אבי. זוזי מהר בהחלטות היום יומיות, אני מבטיח לך שכמות השגיאות שתעשי לא תגדל ובמרבית המקרים הרי גם לא תדעי אם שגית. והכי חשוב… (והוא הציץ בי מזווית עיניו) גם תעניקי בכך הרבה שלווה לסובבים אותך. הנה נוסחת פָאבְּיוֹ – נוֹן פִּיוּ דִי טְרֵה מִינוּטִי – לא יותר  משלוש דקות לגבי כל החלטה רגילה!'

איני יודע מה היה בו באותו פָאבְּיוֹ, ולמה לִדְברַי משך כל השנים לא הייתה השפעה, ואולי זו הייתה ההשפעה של הלימונצ'לו המקומי, אבל אורלי לקחה את דבריו ברצינות וכבר בהמשך הטיול 'התאמנה' על לקבל החלטות מהר. המשך הטיול הפך לחוויה מרנינה עבור שנינו. לפתע קבלתי אישה ספונטנית, ומאז… מילת הקוד 'פָאבְּיוֹ', במבטא איטלקי מתנגן, משמשת את שנינו לתזכורת לזוז מהר, נוֹן פִּיוּ דִי טְרֵה מִינוּטִי,  ולא להשקיע זמן מיותר בזוטות."

ואומר פרופסור זאב נוימן במאמרו: "המהירות בתגובה היא חלק מהאני מאמין שלי. זה בא לידי ביטוי כשאני מלמד סטודנטים ומקפיד להחזיר להם עבודות מבלי להתמהמה, ומגיב במהירות לבקשותיהם מתוך רצון לכבד את זמנם ואת צורכיהם. גם בהקשר הניהולי אני מאמין שכדאי להיות זריז בכל הקשור לקבלת החלטות ובחלוקת משימות."
(דברי זאב נוימן מתוך כתבה בדה-מרקר, יום שני 14.04.2011 )