מקורות

“הטוב, הרע והבחירה: על יצר לב האדם”
מתוך הרצאה של  יורם יובל, המכון המוח לחקר רגשות.

שלוש שאלות גדולות חוזרות:

(1) טוב או רע – מולד או נרכש?  תורשה או סביבה? ביולוגיה או סוציולוגיה?

(2) טוב או רע – בחירה או גורל? האם “הכל צפוי” או “הרשות נתונה”?

(3) טוב או רע – מה אני הייתי עושה? האם זה יכול לקרות גם לי?

מידע לקראת הדיון

אדריאן ריין: תראה לי את המוח שלך, ואגיד לך מה תהיה כשתהיה גדול

• הורים, מה הייתם עושים אם מישהו היה אומר לכם שהוא יכול לדעת מה הילד שלכם יהיה כשהוא יהיה גדול? וזה לא עורך דין, או רופא, אלא פושע?

• בפברואר 2001 הכריז פרופ’ אדריאן ריין, קרימינולוג מאוניברסיטת פנסילבניה: “אני יכול לחזות מי יגדל להיות פושע”

• ריין טען, כי מסריקת מוח של ילד בן 3, הוא יכול להעריך בסבירות גבוהה מאוד, אם הוא יהיה מעורב בפשעים 20 שנה אחר כך

• ב־20 השנים האחרונות עקב ריין אחרי קבוצה של ילדים, ובדק את המוח שלהם שוב ושוב

• המסקנה שלו על הקשר בין מוח לפשיעה התמקדה באמיגדלה, אזור קטן במרכז המוח האחראי על היבטים התנהגותיים־רגשיים הנוגעים בעיקר לתוקפנות ופחד

• ריין מצא כי ילדים שפעילות האמיגדלה שלהם לא תקינה מועדים יותר לפשע בבגרותם

• את הפעילות הלא תקינה הזו גילה ריין כבר כשהיו הילדים בני 3

• ממצאיו של ריין מצטרפים למחקרים קודמים, שמצאו כי בקרב עבריינים קשים ניכרת ירידה של כמעט 20% בנפח האמיגדלה לעומת מי שאינם מעורבים בפשע

• אם כך, האם הכול בגנים?

• רצון חופשי?

  • האומנם אפשר לאתר פושעים מראש?

  • מה זה אומר על הרצון החופשי של בני האדם, העומד לעתים קרובות בבסיס הרשעתם של פושעים?

  • האם בכלל יש כזה דבר רצון חופשי הוא שמא הוא רק אשליה?

  • עד כמה אנחנו יכולים לשלוט בחיינו ובנתיב שבו אנחנו הולכים?

  • ואם אנחנו לא באמת שולטים ברצונות שלנו, האם אנחנו יכולים להיחשב אחראים למעשינו, הטובים אך בעיקר הרעים?

• תיאוריית הטסטוסטרון

  • שכיחות גבוהה יותר של התנהגות אנטי סוציאלית אצל גברים מאשר אצל נשים, הביא חוקרים לבדוק האם התנהגות זו קשורה לטסטוסטרון

  • מחקרים מוקדמים אשר בדקו את הקשר בין טסטוסטרון עוברי להתנהגות אנטי סוציאלית העלו ממצאים לא עקביים בנוגע לקשר בין השניים

  • אולם, טסטוסטרון מחזורי נמצא שוב ושוב בעל מתאם חיובי עם התנהגויות אנטי סוציאליות אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים, בייחוד אצל גברים

  • החוקרים (Yildirim & Derksen, 2012) מציעים כי רמות גבוהות של טסטוסטרון עוברי/מחזורי משפיע באופן אינטראקטיבי על ההבשלה והפונקציונליות על המעגליות החשמלית של דופמין מזו-לימבי, הקורטקס הימני האורביטו-פרונטלי ועל הקישוריות הקורטיקו-סבקורטיקלית המובילה למוטיבציה חזקה לתגמול, רגישות חברתית נמוכה, ורגולציה עמומה של תהליכים מוטיבציוניים/רגשיים

  • הקשר בין אנדו-פנוטיפים מואצי טסטוסטרון אלו ותצורה ממשית של התנהגות אנטי סוציאלית מתווכת משמעותית על ידי גורמי סיכון חברתיים (למשל דחייה חברתית) וגנטיים (למשל 5HTT או MAOA ) שונים אשר עשויים להפריע להתפתחות חברתית, פסיכולוגית וביולוגית ולבוא באינטראקציה עם טסטוסטרון בעיצוב ההתנהגות

  • כאשר גורמי סיכון נוספים אלו נוכחים, האנדופנוטיפים מואצי הטסטוסטרון עשויים להגביר את הסיכון לסגנון חיים אנטי סוציאלי כרוני

  • אולם, אנדופנוטיפים המואצים על ידי טסטוסטרון עשויים להוות גם פרה-דספוזיציה לעבר מאפיינים מסתגלים חברתית כמו מוטיבציה גבוהה להישגים, מנהיגות ואסרטיביות חברתית

  • הסיכוי של מאפיינים מסתגלים אלו לצוץ גבוה יותר כאשר לאדם עם הטסטוסטרון הגבוה יש חוויות חברתיות חיוביות אשר מקדמות התנהגויות פרו-חברתיות כמו התקשרות בטוחה וחזקה למטפלים שלו, שיוך קבוצתי לקבוצת בני שווים בעלי התנהגות פרו-חברתית ומשאבים סוציו-אקונומים מספקים

• גן הלוחמים: MAOA או: כמו תמיד, אמא אשמה

  • גן ה-MAOA שולט על אנזים בעל שם זהה שאחראי על פירוק מתווכים עצביים במוח, בהם דופמין וסרוטונין

  • מחקרים מהשנים האחרונות מצאו מתאם בין פעילות נמוכה של הגן לבין פעילות אגרסיבית בקרב בני אדם

  • הגילויים האלה הובילו להגדרתו של גן MAOA  בעל פעילות נמוכה כ”גן הלוחמים”

  • הוא מופיע על כרומוזום איקס, ולכן עובר בתורשה מאם לבנה

  • ההורמון הגברי טסטוסטרון מקצין אף יותר את ההתנהגות של גברים שנושאים את המוטציה

  • כתוצאה מכך, שילוב בין הגן האלים להבדלים הורמונליים מסבירים את הסטטיסטיקה, שלפיה רוב הרוצחים הפסיכופתים הם גברים

  • מחקר שפורסם (Beaver et al., 2009) בכתב העת Comprehensive Psychiatry   קבע, כי צעירים בעלי “גן הלוחמים” נוטים להשתייך לכנופיות רחוב ואף ידועים כחברים האלימים יותר בכנופיות אלה