פסיכולוגים שחוקרים מוטיבציה גילו נקודות הצלחה לפעולה, שתיים מהבולטות קשורות לזמן ביצוע הפעולה ולמצב הנפשי באותה העת.

ד"ר מקסים טקואט מבית הספר לרפואה של הרווארד הוביל צוות חוקרים שבחן באילו תנאים המוטיבציה בשיאה. מגזין Science of Us מדווח כי החוקרים ביצעו סקר בהשתתפות כ-30 אלף בני אדם שדיווחו על מצבם הנפשי ועל האופן שבו הם בילו את זמנם. לאחר שהשוו את הנתונים, גילו כי "מצב הרוח עשוי להיות גורם הניבוי הטוב ביותר לגבי הזמן שבו תבצעו את כל המטלות הלא נעימות". ככל שאנו יותר מאושרים, עולה הסיכוי שנפשיל שרוולים ונתמודד עם כל הדברים הלא נעימים והמשעממים שעלינו לעשות. לעומת זאת, מצב רוח ירוד עלול לעכב ביצוע של משימות כאלה.

חלון ההזדמנויות, אם כן, הוא אושר או מצב רוח טוב. כנראה שהרגשה טובה צובעת את כל המציאות בגוונים רכים יותר, וכך לטרחה שבפעולות טורדניות אין השפעה כה רבה. האושר מסיר את המחסומים שבמצב אחר היו מספקים לנו שלל תירוצים מדוע לא לעשות דבר מה.

אלה חדשות טובות, אבל צריך להיות מודעים לכך שזה פועל גם בכיוון ההפוך. מטבען, פעמים רבות המשימות הלא נעימות הכרחיות להתנהלות חיים תקינה. ניקיונות, תשלום חשבונות, טסט לרכב וכן הלאה. כשאנו לא במצב רוח ודוחים אותן, הן מצטברות, מגבירות את העומס ועלולות ליצור מעגל סגור שידרדר את מצב הרוח עוד יותר. על פי אותה לוגיקה, ביצוע משימות מרגיזות בחלון ההזדמנויות של אושר יכול לסייע לשמר את מצב הרוח המרומם: אנו מוחקים מהרשימה את המטלות המרגיזות לפני שהן מספיקות להיערם ולהפוך לנטל נפשי שמעיב על השמחה.

ביצוע עבודה יצירתית. הוא מספר על חוויה שרבים יוכלו להזדהות אתה, הקושי להתחיל בעבודה היצירתית. היום שלנו מורכב ממשימות רבות, חלקן פשוטות וטכניות וחלק מורכבות ודורשות השקעת מחשבה רבה. לרוב, האחרונות הן המאתגרות יותר לביצוע ולכן קל לנו יותר לדחות אותן. יותר מזה, לפעמים דחיינות היא אפילו לא הבעיה, אך מכיוון שהן מצריכות ריכוז רב ועבודה רצופה, לעתים האתגר הוא פשוט למצוא את הזמן שבו נקבל את התנאים הנכונים.

הפתרון של פרופסור מק'דונל הוא להשכים קום ולבצע את העבודה היצירתית בבוקר – לפני הכול –  ולהמשיך אותה ברצף עד שהמשימות הנוספות של היום יבואו לנקוש בדלתו. הוא מספר: "אני מתעורר מוקדם בבוקר, מכין אספרסו וכותב עד שאני רווי או עד שהסחות דעת כמו מיילים, דדליינים ופגישות מתחילים להפריע".

ישנם אנשים שקוראים שורות אלה ותוהים כיצד אפשר לבצע את העבודה המשמעותית בבוקר – הרי עבור חלק מאתנו המשמעות היא צלילה לבריכה אולימפית של קפאין מזוקק. ואולם, לבוקר יש את הקסם שלו בנוגע לפעילות יצירתית: המוח עדיין נקי מתעבורת המחשבות היומית ויש אנשים שאפילו ציוץ הציפורים והתאורה הרכה יחסית מכניסים אותם לאווירה יצירתית. אבל זה ממש לא מחייב. השעה הטובה ביותר לביצוע הפעילות הקוגניטיבית העמוקה היא זו שהכי מתאימה לכם באופן אישי. ישנם אנשים שמתפקדים הכי טוב בשעות הבוקר, ישנם ינשופים שהאווירה הלילית מעוררת פלאים במוחם ויש אנשים שנמצאים בשיא היצירתי ביחס ישר לשיא גובה השמש. לא משנה מה השעה שלכם, העיקרון הוא להכיר אותה ולתזמן את המשימות הכבדות לחלון ההזדמנויות האישי.

כפי שהאנטילופה מכירה את הזמן הטוב ביותר לצאת לשתות, עלינו לדעת מתי הכי נכון לנו להרוות את צימאון המחשבה. כמו ילדים, שיודעים בחוש באיזה מצב תודעתי של הוריהם הכי קל להסיר חסמים, כך עלינו להכיר את המצב התודעתי שיסיר חסמים אצלנו. אנו נוטים להתייחס לחלונות ההזדמנויות כתלויי נסיבות חיצוניות. המחקרים הללו מצביעים על כך שלפעמים לא צריך להרחיק לכת ואפשר למצוא אותם גם בתוכנו.

היתרון הגדול במציאת חלון ההזדמנויות הפנימי הוא רמת שליטה גבוה יותר. בשונה מנסיבות חיצוניות, מרגע שמצאנו את החלון הפנימי אנחנו יודעים שהוא תמיד שם, עומד לשירותנו.