תקופת החגים הינה תקופה של התעלות ושמחה, של התחדשות והזדמנויות חדשות.
בתקופה זו, בה המשפחה המורחבת נפגשת ומתקיימות ארוחות חג גדולות עם מספר רב של משתתפים,
עלול להיווצר קושי רב כאשר אנחנו מטפלים בחולה הסובל ממחלת האלצהיימר.
לפניכם כמה נקודות למחשבה שיעזרו להתנהל נכון למול התמודדויות מורכבות:
ראשית, על אף הקושי, אין טעם "לחוד חידות" ולשאול את ההורה/בן הזוג החולה שאלות התמצאות הנוגעות
לבני המשפחה, להלכות החג וכד'. בשלבים הראשוניים של המחלה, המודעות העצמית של האדם החולה גבוהה
וקיימת רגישות רבה להערות ובדיקות שלנו את מצבו. הדבר עלול להוביל לתחושת כעס ועלבון. חוסר היכולת
לענות על שאלות פשוטות גורם לתחושת מבוכה ותסכול בקרב האנשים הסובלים מאלצהיימר. במקום זאת, יש
לתווך לאדם את המידע מיוזמתנו. במקום לשאול "אבא, אתה זוכר מי זה?" נקדים ונאמר בקול רם: "הנה הגיע
משה, הבן של אפרים".
מומלץ להגיע לביתו של האדם הסובל ממחלת האלצהיימר עם סלסלה המכילה מוצרים הקשורים לחג )דבש,
תפוח, רימון וכדו'( ולומר לו:"הבאתי משהו קטן לראש השנה שיתקיים בע"ה השבוע, שיהיו לך חיים טובים
ומתוקים". כדאי להעלות זיכרונות משולחן החג המשפחתי. ניתן לנסות לברר בזהירות מתכון אהוב שאפשר
לשחזר ו/או לשיר יחד פיוטים וקטעי תפילה מתוך המחזור. המטרה היא לעורר את האדם לעסוק בחגים בדרך
חווייתית, שתתבסס על קשר נעים עם בני המשפחה ולא תעורר כעס וחשדנות.
באם ההורה מתארח בביתכם, או שאתם מתארחים בביתו, כדאי לשלבו ב"המולת הבית". ההורה רוצה להרגיש
הורה על אף מחלתו וע"כ הוא זקוק לתחושה שיש לו תפקיד בעל ערך, שבני המשפחה זקוקים לו. לעתים, מתוך
רצון לכבד ולהקל, ההורה יושב בצד מתוך מחשבה שלא להטריח. לעיתים חשוב להטריח! עשייה משמעותה
הרגשת בעל ערך. אפשר להיעזר בהורה בעריכת שולחן, הגשה, בחירת שיר בשולחן החג, לתת לו לטבול את
התפוח בדבש עבור הסועדים, אמירת דברי שבח על מתכון אהוב שהיה נהוג במשפחה. אפשר לקיים סבב ברכות
מפי הנכדים והנינים לשנה החדשה,או סבב בו החולה מברך את משפחתו.
יש חולים שבמשך שנים מסרו שיעורים, דרשו בפני הציבור או שהיו שליחי ציבור בתפילות הימים
הנוראים. חשוב להקדיש זמן למחשבה האם האדם החולה עדיין מסוגל לכך והאם הדבר אינו
מעמיד אותו בפני משימה מורכבת מדי שעלולה לפגוע בכבודו. ההחלטה היא החלטה קשה
ודורשת רגישות רבה, הן של גבאי ביה"כ והן של בני המשפחה. במידה וקיימת הרגשה
שהתפקיד מהווה מעמסה על ההורה, עדיף לדבר עם גבאי ביה"כ ולחשוב ביחד על דרך
מכובדת לסיום התפקיד.
יש לקחת בחשבון כי התפילה לעיתים ארוכה מדי עבור החולים, והם
מתקשים לעקוב אחר התפילה. חשוב ללוותם מדי פעם החוצה במידת הצורך
להתאווררות ולהיות מוכנים לאפשרות שההורה ירצה לשוב הביתה.
