דמנציה: מה חשוב לדעת? | מקורות

לכתבה עצמה: לחצו פה

בני משפחה של חולי אלצהיימר ודמנציה מרגישים לא אחת שהם נמצאים במבוי סתום: המחלה הולכת ומידרדרת, החולה מאבד קשר בהדרגה לחייו ולמשפחתו – והסובבים אותו נותרים חסרי אונים.

אבל לא הכל אבוד: ישנן פעילויות רבות שיכולות להועיל הן לסב או לסבתא החולים – והן לבני המשפחה, שיוכלו להרגיש שליטה רבה יותר במצב. אז מה אפשר לעשות? מומחית הזיקנה תמר דשבסקי ממליצה על רעיונות שיוכלו לעזור לכם להתמודד ביתר קלות.
 

1. מוזיקה

למוזיקה, ובעיקר לשירים אהובים, יש כוח להשפיע לטובה על החולים באלצהיימר ודמנציה. דשבסקי ממליצה לשבת עם החולה, למצוא שירים שאהב בצעירותו – ולהרכיב מהם רשימת השמעה שתעודד ותשמח אותו. “למי שרוצה לשדרג, מומלץ למצוא דיסקים שנהג לשמוע בעבר ולשמוע אותם בזמן נסיעה ברכב”, היא מוסיפה.

2. פרויקט עם הנכדים

לדברי דשבסקי, לקשר עם הנכדים יש חשיבות והשפעה רבה על מצבם של הסב או הסבתא החולים. על כן מומלץ לבסס פרויקט משותף – שיציב מטרה משותפת לסב ולנכד, ויבטיח תעסוקה בזמן כל מפגש.

לדוגמא, ניתן להביא לבית הסב או הסבתא עציץ תבלינים ולטפח אותו בכל ביקור. פרויקט כזה יכול ליצור התרגשות גדולה לצד תחושה של מטרה משותפת.

את הקשר עם הנכדים ניתן לתעל גם לאמנות משותפת, ובין היתר לדפי צביעה – שיכולים להשפיע לטובה על החולים, ובמקביל לחזק את הקשר שלהם עם נכדיהם.

“לילדים מבוגרים, בני 60, קשה לשבת ולצבוע עם ההורה החולה”, אומרת דשבסקי. “אבל לנכדים ולנינים זה טבעי יותר, ומשרה אווירה רגועה על שני הצדדים. בדרך הזו הילדותיות מתפוגגת כי לכאורה עושים את זה עבור הילד ולא עבור הסב”. יחד עם זאת, חשוב לבחור בציורים מכובדים כמו מנדלות – על פני ציורים ילדותיים.

3. עץ משפחתי

כדי לעזור לסב או לסבתא החולים להתמצא באילן היוחסין, ניתן להדפיס צילומים של כל בני המשפחה, ולסדר אותם על קיר בצורה של עץ משפחתי. באופן כזה, פשוט יותר להסביר לחולה מה מקומו במשפחה, ומי הם הסובבים אותו.

4. הכינו שלטים

אלצהיימר ודמנציה גורמים לקושי בשליפת מילים – מה שלא אחת מוביל לכך שהחולים “נתקעים” ולא מצליחים להיזכר במילה מסוימת. מאידך, היכולת לקרוא דווקא נשמרת לאורך זמן – כך שהחולים מסוגלים להבין את הכתוב.

אז מה עושים? דשבסקי ממליצה להכין יחד שלטים בהם ייכתבו שמות של חפצים ברחבי הבית (לדוגמא: ארון, מקרר, דלת, חלון). את השלטים יש להדביק על החפצים – מה שיאפשר לסב או לסבתא החולים להימנע מקושי ותסכול – ולשלוף מיד את המילה הנחוצה להם.

5. צאו לפיקניק

“אנשים עם אלצהיימר צריכים לצאת החוצה”, אומרת דשבסקי. לדבריה, יציאה מהבית מועילה לחולים ומשפרת את מצב רוחם. על כן מומלץ לצאת לפיקניק, ולהביא מאכלים שנוח לאכול ביד – כמו סנדוויצ’ים ופירות חתוכים. במידה והנכדים מצטרפים – מומלץ להביא גם בועות סבון ושאותן יפריחו הסב והנכד יחד. 
 

לחבק את ההווה

“הדמנציה היא מחלה שמשפיעה על המשפחה כולה”, אומרת דשבסקי. באשר למעורבותם של הנכדים היא מסבירה: “תלותם של סבא וסבתא גוברת מיום ליום וכך גם העזרה והקשיים של בני המשפחה. ניתן ללמוד מהשטח כי ככל שעולה שיתוף הפעולה בתוך המשפחה, וקיימת הכרה ושיח אודות הדמנציה, כך תגבר חווית המסוגלות של הנכדים ותרומתם – למשפחה בכלל ולהתמודדותם של סבא וסבתא בפרט.

תמר דשבסקי “נכדים יעניקו יותר תמיכה וטיפול לסבא וסבתא, כאשר יראו כי הוריהם עושים זאת גם כן. בנוסף, קשר רגשי חזק בין הנכדים לסבא וסבתא לפני הדמנציה יחזק את רצונם של הנכדים לתרום ולעזור גם בטיפול לטווח ארוך ואף יעורר לעיתים תחושה כי מתפקידם להוות מעין “שומרי זיכרונות” של סבא וסבתא.

“חווית התמודדות משמעותית ומשפחתית גם מעניקה לנכדים שיעור חשוב לחיים על התמודדות עם מצבי לחץ, על מהות החיים – ועל חשיבות המשפחה. לאור כל זאת,ישנה חשיבות גדולה לשימור הקשר ולמציאת דרכים ופעילויות שבאמצעותן על אף – ואולי בזכות – הדמנציה ימשיך ויתעצם המארג המשפחתי”.

בימים אלה מוציאה דשבסקי לאור את ספרה, “אור בשכחה” באמצעות פרויקט מימון המונים. “בספר יש מעל ל-150 רעיונות וטיפים פרקטיים לחיי היומיום, ולחיבור בין בני המשפחה לבין החולה באלצהיימר”, היא מסבירה. לדבריה, מדובר בספר הראשון בעולם שלא פונה רק לאנשי מקצוע או מסביר על מהות המחלה – אלא נותן כלים מעשיים.

“ילד בן שמונה יכול לפתוח את ספר ולהשתמש בו, וגם אישה בת 45 או 60″, אומרת דשבסקי. “משפחות יכולות לקחת את הספר איתן וליצור מפגש משמעותי, במקום לחוש את התסכול ולשאול: ‘למה אני בכלל מגיע?’. כי גם אם החולים שוכחים אחר כך את המפגש – הם עדיין מרגישים, הם עדיין אוהבים. צריך לחבק את הכאן ועכשיו, לחבק את ההווה”.
***
תמר דשבסקי היא עו”ס, בעלת תואר שני בגרונטולוגיה (מדעי הזיקנה), מלווה משפחות המתמודדות עם בן משפחה חולה, מקדמת שינוי תרבותי לגיל השלישי – ואחראית על תכנית “קהילה צומחת”, בה משתתפות כ-100 קהילות ברחבי הארץ.