כיצד חהפוך את אירועי חיינו לבלתי נשכחים- את הטובים שבהם כמובן.
האם ביומיום שלנו בבית האבות יש משהו כל כך מרגש שהוא בלתי נשכח? האם כל יום הוא מיוחד כפי שהיינו רוצים שיהיה?
ומה נשאר מכל זה?
אנו זוכרים אירועים חריגים – לטוב ולרע – לא רק כי הם בולטים על רקע של שגרה אחידה. מעבר לכך יש מנגנון ביולוגי שעוזר לנו לבסס זיכרונות חדים וארוכי טווח יותר – והוא נכנס לתוקף בזמן שאנו חווים רגשות בצורה עזה. על פי המאמר, "ככל שאנו חווים רגשות בעצימות גבוהה יותר באירוע נתון, כן עולה הסיכוי שנזכור אותו". בסיסו של המנגנון נטוע בקשרים שבין חלקי המוח. במאמר שפרסם פרופסור ג'יימס מק'גאו מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין, הוא מסביר כי"המערכות הנוירו-ביולוגיות שמתווכות עוררות רגשית וזיכרון קשורות באופן הדוק". ההתרגשות מאירוע נגרמה בעקבות הסיטואציה המיוחדת אשר הובילה להפרשת הורמונים שנמצאו משפיעים על תהליך גיבוש הזיכרון לטווח הארוך. ההורמונים הללו פועלים בדומה להוספת מים לקמח – הם משמשים כחומר מדביק וממצק עבור הזיכרון.
לקשר ההדוק בין עוררות רגשית חזקה לבין זיכרון יש סיבה הגיונית. התרגשות באה לספר לנו שמשהו חשוב מתרחש. במאמר מוסגר, התרגשות היא עניין סובייקטיבי ולכן אחד יכול להיות אדיש לחלוטין ביחס לרגעי אושר עילאיים של אחר. ההתרגשות, אם כן, מסמנת למוח שיש פה משהו ששווה ללמוד ממנו: אם זה רגש שלילי אז להיזהר, ואם חיובי – לנסות לשחזר. המנגנון הזה נועד לשרת אותנו בעתיד – ברגע שאנו זקוקים לפרטים מהזיכרון, אנו יכולים לסמוך על המוח שהוא דאג לשמור את החשובים והמועילים שבהם. כל זה כמובן מורכב יותר ונתון למשתנים רבים נוספים, אך עיקרון הפעולה הזה הוכח ובתוקף.
אלו הן חדשות נהדרות מבחינתנו. אם עוצמת הרגש קובעת את גיבוש הזיכרון, אזי שליטה ברגשות יכולה לקבוע כיצד נזכור את ההיסטוריה שלנו. משמע – אם נוכל למצוא דרך להעצים את ההתרגשות בהתנסויות חיוביות ולהחליש אותה בחוויות שליליות, נוכל למעשה לוודא שהחוויות החיוביות יתקבעו צלול יותר בזיכרוננו וילכו עמנו כברת דרך ארוכה יותר. אבל האם בכלל יש דרך לעשות זאת?
התשובה היא כן. על פי המאמר, התהליך פשוט יותר במקרה של חוויות משמחות. אם אתם הולכים למסיבה, למשל, אתם יכולים "לצאת מגדרכם כדי ליצור אינטראקציות מהנות עם חבריכם, להשתחרר על רחבת הריקודים וכן הלאה". בכל חוויה גלום פוטנציאל שמחה אדיר, ואנחנו יכולים להחליט איזה חלק ממנו לנצל. שחרור העכבות והגברה יזומה של החוויה מאפשרים לנו ליצור עוררות רגשית גבוהה ולהבטיח את התגבשות הזיכרון המבוקש. ולא צריך לשמור את השימוש בטריק הפסיכולוגי הזה לאירועים מיוחדים – גם ערב סולידי עם המשפחה בבית שווה להפוך לזיכרון חזק. הבעת רגשות חיוביים בצורה משוחררת בקרב משפחה וחברים יכולה לסייע לעצב ולחזק הן את זיכרונותינו, הן את זיכרונותיהם של היקרים לנו, והן את מערכת הזיכרון המשותפתשנרקמת בין אנשים קרובים.
קיים מנגנון נוסף לביסוס זיכרונות חיוביים – העלאת זיכרונות. שיחות עם חברים והרהור על הטיול בחו"ל שממנו חזרנו בשבוע שעבר יסייעו לחזק את הזיכרון שלו במוחנו. מדענים שבדקו כיצד פועל מוחם של אנשים בעלי זיכרון-על מבססים את הטענה הזו: נמצא שנטייה מוגברת לפנטזיה ולהרהור חוזר ונשנה בחוויה הופכים את הזיכרון לבהיר ומפורט יותר. במילים אחרות, כדי לשמור על זיכרונות חיוביים לאורך זמן, נסו לחיות מחדש את החוויה. זה, כמובן, עובד גם בכיוון ההפוך. בעוד שקיימת נטייה להתפלש באירועים לא נעימים, התוצאה עלולה להיות קיבוע שלהם בזיכרון. אמנם ניתוח לאחור של כישלונות יכול להועיל, אבל כדאי לעשות זאת בצורה קרה, פרקטית ומחושבת, מבלי לצקת שיפוטיות ולהפוך את התהליך לקדרה מהבילה שקיעה בדכדוך.
הזיכרון שלנו לא יכול – ואולי אף לא צריך – לקבע כל רגע בהיסטוריה שלנו. אם תחשבו על זה, אפילו אם תסיטו מבט לרגע מהמסך, הזיכרון שלכם יצרוב במוחכם תמונה של הטקסט. אבל המוח פיתח מנגנון לסינון של זיכרונות כדי שנוכל לקבוע אילו מהם ראויים לשימור ואילו לזרוק לסל המחזור – ואנו יכולים לעשות בו שימוש מושכל.
