כשעצוב לי / שלומית כהן אסיף
אמרתי לאימא: "עצוב לי!"
"לך תשקה את העציצים", אמא אמרה.
השקיתי
ולא עזר
העצב לא עבר.
אמרתי לאבא: "עצוב לי!"
"אז תשיר שירים", אבא אמר.
שרתי
ולא עזר
העצב לא עבר.
אמרתי לסבא: "עצוב לי!"
סבא לטף לי את הצוואר,
"ספר מה קרה,
אל תחסיר דבר".
והעצב עבר.
