מהם הסימנים שמעידים על מצוקת המטפל?
את הסימנים שמעידים על מצוקת המטפל ניתן לחלק לשתי קבוצות – סימנים גופניים ושינויים בהתנהגות המעידים על המצב הנפשי.
סימנים גופניים
עייפות – השעות הרבות של הטיפול האינטנסיבי גוזלות מהמטפל שעות שינה רבות. בנוסף, הלחץ הרב שמופעל עליו עלול לגרום לכך שגם כאשר יוכל המטפל לישון, הוא יסבול מנדודי שינה ויתקשה להירדם.
עלייה/ירידה במשקל – כל אדם מגיב אחרת למצבי לחץ. חלק אוכלים יותר וחלק אפילו לא מרגישים רעב. הביטוי של תופעות אלו הוא שינוי לא אופייני במשקל.
כאבי ראש וכאבי בטן – כידוע, המצב הרגשי משפיע על המצב הגופני ובמיוחד על כאבי ראש וכאבי בטן שמושפעים ראשונים ממצב של “עקה” (סטרס) מתמשך.
בעיות עור – לא רק השימוש בחומרים השונים אלא גם הלחץ נמצא במחקר כמשפיע גם על העור שלנו ובמצבי מצוקה עלולים להיווצר עליו פצעים. כשהם אינם אופייניים למטפל ולא ברורה סיבת הופעתם, כדאי להביא בחשבון אופציה של מצוקת טיפול. סימנים התנהגותיים
התרחקות מחיי השגרה – הבעיה הנפוצה ביותר. המטפל העיקרי נמצא רוב שעות היום עם הזקן ומתרחק ממשפחתו, מחבריו וגם מהפעילויות האהובות עליו. הטיפול הופך להיות כל חייו ובא על חשבון כל דבר אחר.
חוסר ריכוז – כאשר המטפל העיקרי לא מסוגל להתרכז בנושאים שקשורים לחיי היומיום שלו מחוץ לטיפול (משפחתו, מקום העבודה וכד’).
התנהגות דכאונית- סימנים אופייניים למצב רוח דכאוני יכולים להיות עצבות, עייפות, חוסר התעסקות בתחביבים האהובים, חוסר עניין בסביבה,רצון להתבודד, הפרעות שינה, אובדן משקל, שתיית אלכוהול וכד’.
חוסר יכולת לטפל – מטפלים רבים יכולים להגיע למצב בו הם מרגישים שהם כבר לא יכולים לטפל יותר. דבר זה עלול להוביל אצלם גם למצב של רגשות אשם, גם אם הם עושים את העבודה הטובה ביותר לה הם מסוגלים.
כעס ועצבנות – השינויים שעובר המטפל העיקרי בחייו יכולים לגרום לו להיות עצבני יותר ולחוץ יותר. לעתים הכעס יצא כלפי בני משפחה אחרים שצריכים במקרה זה להבין את מצבו ולעודד אותו לדבר על הטיפול ועל רגשותיו.
שתיה ועישון – הלחץ וחוסר הרצון לדבר עם אחרים ולשתפם בבעיות עלול להוביל לכך שהמטפל העיקרי ימצא נחמה ומרגוע באלכוהול וסיגריות, גם אם אינו נוהג לעשות זאת.
דיון:
עד כמה אנו ערים למטפלים שלנו? הן במשפחה והן סביבנו?
כיצד אנו יכולים לעזור להם? מה עדיף להיות בצד המטפל או בצד המטופל? מדוע?
היכן אנו היינו בצד של המטפל? מתי טפלנו אנו באחרים?
ניתן להקריא את המאמר ולדון בו, מדוע כדאי להיות ערניים לנושא?
איפה מקומנו , כיצד אנו יכולים לתמוך במטפלים השונים?
