אמונה היא מילה המבטאת ביטחון מלא בכך שמשהו הוא קיים ואמיתי.
אמונה באלוהים היא ביטחון מלא בכך שאלוהים קיים. אמונה באדם היא ביטחון בכך שבני האדם טובים ואפשר לסמוך עליהם. המילה אמונה מופיעה בתנ"ך כמה עשרות פעמים, והיא מתייחסת בדרך כלל לביטחון של האדם באלוהים. בספר תהילים כתוב: "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" (קיט 30). לעומת זאת בתלמוד כתוב: "אין אמונה בעובד כוכבים" (חולין קלג), כלומר, אף פעם אל תסמוך על אדם שאינו מאמין באלוהים.
השורש של המילה אמונה הוא אמ"ן. זהו אחד השורשים המעניינים ביותר בעברית. אפשר למצוא בו מילים חשובות רבות. למשל: נאמנות, אמינות, מאמן, אומנת, אמנות, אֵמון, ואפילו אמנם. גם המילה אמת קשורה לשורש הזה, כי לפי המחקר המקור של המילה אמת הוא 'אמנת'. מה המשותף למילים האלה, שמאפשר לנו לומר שמדובר באותו שורש? משותפת להם תחושת הביטחון שדבר מה הוא אמיתי, שאפשר לסמוך עליו. זה ברור כשאנו מדברים על מילים כמו אמת או נאמנות. אדם נאמן הוא אדם שאנחנו בוטחים בו וסומכים עליו. אמנות היא "הדרך הנכונה והטובה ביותר לעשות דבר מה". המילה אמנם פירושה "זה באמת כך, אפשר לסמוך על זה".
