פתרון בעיות/ העלאת בעיות-מאז התחלת קיום מפגשי הקהילה, כאשר עולה בעיה סביב נושא מסוים הדיירים מעלים אותו במהלך המפגש וכך אנו מצליחים להבין מס' דברים משמעותיים-
א. האם הבעיה נוגעת לכלל המחלקה או לדייר ספציפי.
ב. במידה ומדובר בנושא הנוגע למס' דיירים אנו מזמנים לעיתים קרובות את איש הצוות הרלוונטי שיוכל לסייע לנו. במהלך המפגש איש הצוות, שהוזמן לשיחה שנקבעה מראש יושב נינוח וכן הדיירים משתפים בתחושותיהם. הדברים נשמעים אחרת כשהם באים מהדיירים וכן כך אנו מחזקים את מקומם ויכולותיהם בבית האבות. דוג' לכך היא כאשר בחג הפסח בשנה שעברה עלתה תלונה מצד הדיירים על כך כי לא היו מאכלים מסורתיים של עדות אשכנז. שוחחנו על כך השנה לפני חג הפסח והטבח שאל את הדיירים מה היו רוצים שיכין להם. במהלך השיחה הדיירים חוזקו ועודדו על ידינו להביע את רצונותיהם, מנענו אכזבה שלהם, הטבח ידע מראש להתאים את עצמו למה שהם רוצים וכן עלו נושאים מצד דיירים שכלל לא פנו בתלונה אך המפגש עצמו איפשר להם להביע את עצמם. כך גם החג עבר עליהם בטוב והם הודו לו לאחר מכן.
דיון ואקטואליה– במהלך המפגשים אנו משוחחים על נושאים שונים שמתרחשים כיום או שהתרחשו בעבר. על ידי כך אנו מאפשרים לדיירים שאינם יודעים קרוא וכתוב להיות "בעניינים, בכל הקשור לאקטואליה וכן לנעשה בעולם, תוך שיתוף מלא שלהם בתחושות, מחשבות ודעות לגבי הקורה בעולם. בנוסף, מדיירים שכן יודעים קרוא וכתוב וכן מנויים לעיתון בדרך קבע, אנו מבקשים כי יספרו לנו על דברים מעניינים שקרו. כך נוצרת הדדיות בין הדיירים כאשר אף צד לא מרגיש שהוא מבזבז את זמנו במפגש או לא מבין במה מדובר. דוג' לכך- מינה, דיירת סיעודית, אינה משתתפת בפעילויות המח' מאחר והיא סובלת מכאבים ואינה מעוניינת לזוז ממקומה. יחד עם זאת, מדובר באישה מאוד אינטליגנטית, משכילה שאוהבת לקרוא עיתונים ולפתור תשבצים. מפגשי הקהילה במחלקה הסיעודית מתחילים בכל פעם בפניה אליה בה היא משתפת אותנו במשהו מעניין שקרה. הדבר מחזק אותה, גורם לה להיות בתוך המפגש ולא דורש ממנה כל מאמץ פיזי. הדיירים במח' מודים לה על השיתוף והיא מציינת כי זה משמח אותה.
קשר עם הצוות– בית האבות בנוי בצורה בה יש אנשי צוות רבים- מטפלות, אחיות, עובדות משק, רופאות וכד'. בד"כ המפגש עם הצוות הוא יותר טכני- סביב טיפול הן מבחינת הצוות שמטפל וכן הצוות רואה את הדייר כ"מטופל". במהלך המפגשים אנו מזמינים אנשי צוות שונים (בכל פעם איש צוות אחד) ומבקשים מהם לספר קצת על עצמם. רוב הצוות משתף עם כך פעולה ומאפשר לדיירים להכיר אותו ממקום אחר-כבעלי משפחה, עם שאיפות, מחשבות. כמו כן, הדיירים משוחחים עם איש הצוות ושואלים אותו שאלות שונות והדבר יוצר לראשונה מפגש מעניין ונותן תחושה של שיויון ושותפות רבה יותר בין הדיירים והצוות.
קשר עם הקהילה– מפגשי הקהילה מסייעים לי רבות להבין מה רצונותיהם של הדיירים. ישנם מתנדבים המגיעים לבקר דיירים מסוימים באופן קבע וכן בתי ספר וגנים המגיעים. יחד עם זאת, לעיתים דווקא לי כעו"ס יש רצונות להקים פרויקטים שנראים לי מוצלחים אך אני תמיד מתייעצת עם הדיירים במחלקות לגביהם לראות מה הרצון שלהם ולא שלי.
כך לדוג'- הקמנו ספריה בבית האבות, בה ביקשנו תרומות מספריות בדימונה ובירוחם וקיבלנו ספרים רבים במס' שפות. ביקשתי ממס' דיירים כי יסייעו לי למיין את הספרים לפי שפות והם היו שותפים מלאים בהקמת הספרייה. לאחר מכן, חשבתי שאפשר לעלות עם זה שלב נוסף ושאלתי את הדיירים אם הם היו מעוניינים שאסדר להם הסעה אחת לשבועיים-שלושה, עם מעלון לכ"ג ע"מ שיוכלו לנסוע לספריה העירונית בדימונה להחליף ספרים. קיבלתי כבר אישור על כך ממנהלת בית האבות וצוות ההסעות. במפגש כששוחחתי עם הדיירים על כך הבנתי כי זה רצון שלי ולא שלהם. הם שוחחו על כך כי זה לא מעניין אותם וכן טירחה גדולה עבורם. שני דיירים הביעו בכך התעניינות כאשר שניהם בכל אופן יוצאים לבד לספריה. כך שמפגשי הקהילה מסייעים לנו בדיוק להבין מה הדיירים רוצים או לא רוצים ולא מה אנחנו כצוות רוצים עבורם.
פרויקטים שהוקמו במסגרת מפגשי הקהילה–
בית קפה- בית הקפה מתוק בשירלי הוקם לפני כשנה בעקבות בקשת הדיירים שלא יפסיקו ליסוע לבית הקפה במהלך החורף. במסגרת הפרויקט הדיירים היו שותפים מלאים בהקמה- החל מתחרות בבית האבות לבחירת שם לבית הקפה ובניית תפריטים. ישנם מתנדבים הבאים במיוחד לדיירים מסוימים במהלך בית הקפה וכן הדבר מהווה מסגרת וחיזוק עם בני המשפחה כאשר הם יודעים כי בכל שבוע מתקיים אחת לשבוע בית הקפה והם מגיעים לבקר את הוריהם. הדבר מחזק גם את הדיירים ש למרות היותם בבית האבות וכן עם מוגבלות, עדיין יש להם יכולת ליזום, להזמין את ילדיהם או הנכדים לבית קפה. בית הקפה יצר קביעות בביקורי משפחה והדיירים מחכים לכך בכל שבוע, מתלבשים במיוחד חגיגי..
הרצאות מרצים חיצוניים- במסגרת מפגשי הקהילה, עלה רצון מצד הדיירים לשמוע מרצים שונים שלאו דווקא עובדים בבית האבות, לשם הרחבת הידע והעניין. לשם כך, גויסו שתי סטודנטיות לגרונטולוגיה. בתחילה, ביקשתי מהן לערוך סקר בקרב הדיירים לגבי תחומי עניין. לאחר מכן, החלטנו כי קבוצת המרצים אותם נגייס תהיה ברובה גמלאים, זאת מאחר ויש יותר סיכוי כי נמצא מרצים פנויים ללא עלות. ההרצאות התקיימו במחלקת תשושים כאשר הצטרפו אליהם דיירים מהמחלקה הסיעודית. התקיימו הרצאות במשך כשלושה חודשים, אחת לשבוע, כאשר הגיעו להרצות בנושאי גוף ונפש, התמודדות במצבים שונים בחיים, ספורט, תקשורת ושיעורי תורה. במהלך ההרצאות היו שותפים גם ילדים של הדיירים. עצם העובדה כי בחירת המרצים והתוכן נעשתה על ידי הדיירים הייתה משמעותית מאוד. העלתה את רמת ההשתתפות שלהם וכן הפידבקים היו חיוביים יותר מאשר סתם הרצאת אורח מאחר והנושאים היו על פי בקשתם.
קשר בין דיירים- מעבר לבית אבות בגיל מבוגר כלל לא פשוט. קל וחומר ישנו קושי ביצירת קשרים חברתיים סביב גיל זה. עם כל דייר חדש נערכת היכרות במהלך מפגשי הקהילה וכן אני מבקשת מהדיירים שישתפו את הדייר החדש בתחושתם בתחילת הדרך בבית האבות. בנוסף, כאשר דייר מתקשה להשתלב אני מבקשת מדייר ותיק לסייע לו בכך. כך אנו משיגים מס' דברים- נוצר קשר בין שני דיירים, הדבר מחזק את הדייר הותיק וכן ומקל על הסתגלות הדייר החדש. בנוסף, כאשר ישנם מחלוקות במחלקה אנו מעלים אותם במפגשים לפתרון- לדוג'-לפני כשבוע שתי דיירות ישבו יחד בחדר האוכל ואחת מהן העירה לשנייה כי תשמור פרי גם בשביל החבר שלה. הדיירת השנייה נעלבה והתחילו צעקות ביניהן בחדר האוכל. לאחר מכן שוחחתי עם שתיהן- הדיירת שהעירה אמרה כי היא צחקה וכי פשוט יש לדיירת השנייה חבר טוב במחלקה והיא לא התכוונה להעליב אותה. מצד שני- הדיירת השנייה טענה כי אמירה כזו פוגעת בכבודה ואסור שילדיה חלילה ישמעו על כך שיש לה חבר וכי הם סתם ידידים. ביקשתי משתיהן כי נעלה את הנושא למפגש קהילה והן הסכימו. במהלך המפגש העלתי את המקרה ושוחחנו על כך כי במחלקה ישנם אנשים רבים הבאים מנורמות ותרבויות שונות, וכי עלינו להיות קשובים זה לזה. כך שמשהו שנראה לי לא משמעותי עלול להיות מאוד פוגע לדייר אחר. ביקשתי מהדיירים שיחשבו על נקודות שוני וכיצד אנו יכולים להיות יותר רגישים זה לזה.
עלה נושא האוכל- שכל אחד אוהב את האוכל שלו- חריף, מלוח, מתוק וכי אין טעם לנסות לשכנע מישהו שמשהו טעים לי יהיה טעים לו. בנוסף עלה נושא הדת- חלק מהדיירים דתיים וחלקם לא. דיירת דתייה סיפרה כי היא נכנסת לחדרה בשבת מאחר ויש טלוויזיה בלובי והיא לא תאסור על חבריה לצפות בה, דיירת חילונית סיפרה כי היא תצא רק ללובי ולא תדליק טלוויזיה בחדרה בשל התחשבות בשכנתה הדתייה. עצם העלאת הנושא למפגש קהילה יצר יותר רגיעה והבנה בין הדיירות שרבו וכן היווה דיון מעניין על השונה והדומה בכל דייר במחלקה.
קשיים/ בעיות וכיוונים לעתיד- הקהילה הצומחת דוגלת במתן עצמאות ותחושת שליטה של הדיירים בחייהם בכלל ובבית האבות בפרט. יחד עם זאת, לא תמיד מתאפשר לנו לקיים את כל בקשותיהם- הן מאחר ואנו נתונים תחת פיקוח של רשויות שונות- משרד הבריאות/רווחה וכד' וכן כי לא תמיד כל דבר אפשרי. הנושא עולה אף הוא לדיון. לדוג' זה בעייתי לאכול בכל שעה ארוחת בוקר אך ישנו טווח זמן לבחירה מתי לקום ולאכול. לא כל בקשה יכולה להתקבל גם מבחינה תקציבית אך אנו מנסים לבוא לקראת הבקשות.